top of page

הצגה בתערוכה

מבנה התצוגה

על מנת לאפשר לקהל הרחב ולחבר השופטים לראות את התצוגות, נדרשים המציגים
לעמוד במספר כללים לתצוגה: 

  • התצוגות ערוכות על גבי דפים בגודל מקובל של A4 (אורך 29.7 ס"מ, רוחב 21 ס"מ), אך ניתן בהחלט להשתמש בגדלים אחרים כגון: A3 (אורך 29.7 ס"מ, רוחב 42 ס"מ) או בגודל דף של אורך 29 ס"מ ורוחב 31 ס"מ.

  • דפים אלה מונחים במסגרות. במקרה של דפי A4 כל מסגרת כזו מונה 16 דפי תצוגה, אך כמובן שמספר דפים זה משתנה בהתאם לגודל הדפים.

  • אוספים ברמה הלאומית נדרשים להציג 3 או 5 מסגרות. 

  • ברמה הבינלאומית ניתן להציג 5 או 8 מסגרות, מתוך כוונה שהשטח הנוסף ינוצל על מנת להרחיב את התצוגה ולשפר אותה. 

  • גם ברמה הלאומית וגם ברמה הבינלאומית ניתן להציג תצוגה במבנה של מסגרת אחת בלבד עבור נושא מצומצם בעומקו. סיפור המעשה של אוסף כזה חייב להתחיל ולהסתיים באותה מסגרת אחת. 

מה מציגים?

התצוגה התימאטית מאפשרת להציג מגוון פריטים בולאיים, אשר אינם דווקא בולים בלבד.

הגיוון מהווה אף גורם חשוב בשיפוט התצוגה, והוא תורם לעניין ולסיפור. להלן רשימה המדגימה את סוגי הפריטים לתצוגה: 

  • פריטי דואר: בולים, קונטרסי בולים, דברי דואר (כלילים - איגרות, גלויות, מעטפות מבויילות וכו'), החתמות מכונות ביול, וכן תשניות (הדפסות חוזרות) שלהם: הדפסות רכב, בולים מנוקבבים (Perfins) וכד'. אין להציג תשניות שאינן שייכות לנושא של פריט הדואר המקורי, ולכשלעצמן אינן שייכות לנושא התצוגה. 

  • גלויות מירב (Maximum Cards) - בתנאי שגלויה, הבול והחותמת מציגים את אותו הנושא.

  • גליוניות מזכרת (Souvenir Sheet).

  • חותמות: רגילות, תעמולה, מזכרת וחותמות מיוחדות.

  • פריטים אחרים המשמשים בפעילות הדואר, כמו: מדבקות דואר רשום, מדבקות וחותמות ניתוב דואר, סימונים ומדבקות נוספות, כגון: חותמות צנזורה, חיטוי דואר, דואר שניצל מהתרסקויות (Crash Mail), תעודות של משלוח והעברת דואר, שוברי תשובה, סימוני סוכני העברת הדואר (Forwarding Agents) וכו'. בכל מקום בו ניתן לעשות כן, פריטים אלה צריכים להיות על גבי המסמך הדוארי המתאים.

  • פריטים המיועדים להנפקה, או שנוצרו בדרך להנפקה, כמו: רישומים (Essays), הגהות דפוס, הגהות צבע וכו'.

  • סוגים מיוחדים של פריטים: דואר פטור מביול רשמי וצבאי (כולל Airgraph, V-Mail), דואר ימי, דואר רכבת, דואר אוויר מכל סוג שהוא (מטוס, צפלין, רקטה, יונים), דואר צוללות, דואר שליחים, דואר מחנות שבויים ומחנות ריכוז, חבילות קטנות ודואר חבילות (והמסמכים הנילווים), חבקים מבויילים של עיתונים.

  • שרותי תשלום באמצעות הדואר.

  • טפסים שונים של ציוד דוארי אוטומטי.

  • דואר פרטי מורשה (בהיעדר שירות דואר ממלכתי).

מיהם השופטים?

המציגים מעונינים לקבל משוב על מאמציהם, ולפיכך כל תצוגה מקבלת ניקוד. על פי 
הניקוד יכול המציג לדעת מה רמתו, ובמה הוא עוד יכול להשתפר. את הציון קובעים השופטים - אספנים בכירים שהציגו בהצלחה רבה בעבר, ועברו הכשרה בשיפוט. במסגרת ההכשרה הם למדו את כללי השיפוט לעומקם. 
השופטים פועלים כצוות על מנת להבטיח שיפוט אחיד, והם מיישמים כללי שיפוט שנקבעים על ידי התאחדות הבולאים העולמית (FIP).

חלוקת הניקוד

כל תצוגה עוברת שיפוט בהתאם לכללי התצוגה התימאטית. השופט מעניק ניקוד לתצגה על סמך הקריטריונים המפורטים להלן:

פירוט נושאי השיפוט 

1. כותרת ותכנית:

  • חייבת להיות עקביות בין התכנית והכותרת.

  • התכנית צריכה להיות נאותה, ואמורה לכסות את כל ההיבטים העיקריים הנדרשים לפיתוח הנושא.

  • המבנה צריך להיות נכון, הגיוני ומאוזן. צריך להתקיים "סיפור מעשה" ולא אוסף של היבטים המציגים את הנושא.

2. פיתוח:

  • איסוף ומיקום נכונים של הפריטים בהתאמה לתכנית.

  • צריך להיות קשר בין הפריטים לטקסט התימאטי.

  • יש לעבד את כל ההיבטים של התכנית.

  • יש להדגים עומק המבוטא ע"י הקשרים, הפניות הדדיות, הסתעפויות, סיבות ותוצאות.

  • יש לתת איזון ע"י הענקת החשיבות המתאימה לכל היבט תימאטי כחלק ממשמעותו בתוך הנושא.

3. חדשנות:

  • החדשנות מבוטאת ע"י עיבוד אישי של הנושא, שהופך תצוגה להיות מסידרה של פריטים ממויינים לסיפור מקורי.

  • נושא חדש לכשלעצמו אינו מספק כאשר אינו נתמך ע"י תכנית ופיתוח חדשניים.

  • יש להשתמש בגישות חדשות לנושאים מוכרים, לדוגמא: גישה הסטורית שמרחיבה את היקף הניתוח.

  • יש לבצע יישום תימאטי חדש של החומר על מנת לתמוך בעובדות תימאטיות חדשות.

4. ידע תימאטי:

  • הטקסט צריך להיות תימאטי הולם, מתומצת ונכון.

  • יש לבצע שימוש נכון בחומר התימאטי.

  • הצגת ממצאים תימאטיים חדשים של הנושא.

  • מומלץ להשתמש בחומר תימאטי כשיר שאינו מובן מאליו, ואשר התגלה ע"י המציג. 

5. ידע בולאי:

  • עמידה מלאה בכללי הבולאות.

  • שימוש במסמכים דואריים הולמים.

  • טקסט ההסבר הבולאי צריך להיות הולם ומדוייק כאשר נדרש.

  • קיום מגוון טוב של חומר בולאי.

  • קיום מגוון רחב ככל האפשר של חומר בולאי ושימוש מאוזן בו.

  • קיום מחקרים בולאיים וכן שימוש וקישור מלומד של חומר בולאי חשוב.

6. נדירות החומר:

  • הכלל הוא שככל שהחומר המוצג יהא יותר נדיר ואינו נפוץ, כך הניקוד יהא גבוה יותר לגבי סעיף זה. פריטים נדירים ונדירים מאד לאורך כל התצוגה יבטיחו ניקוד גבוה.

7. מצב החומר:

  • חומר פשוט ומודרני במצב טוב יעניק מעט נקודות, ואילו פריטים יחודיים ונדירים במצב טוב מאד יעניקו ניקוד גבוה.

8. פרזנטציה:

  • התצוגה צריכה להיות יפה, ידידותית לצופה, וערוכה בצורה מזמינה. תצוגה מושקעת מעבר לסטנדרט תעניק את מלוא הניקוד לסעיף זה. 

באתר EXPONET ניתן לראות דוגמאות של תצוגות בתערוכות בולים.

מזל טוב! יש מדליה...

אז טרחנו, השקענו, יגענו ומצאנו... ובשעה טובה ומוצלחת הגענו לשלב התערוכה. 

לאחר שהשופטים ערכו את הערכתם ושפטו את התצוגה, מקבלים מדליה שהיא אות הערכה והוקרה לציון התצוגה.

בכל רמות התערוכות (לאומית ובינלאומית) האוספים המוצגים נשפטים לפי אותם קריטריוני ניקוד המפורטים לעיל, אלא שבהתאם לרמת הניקוד שהושגה ניתנת מדליה שונה. למשל: ציון של 78 ברמה הלאומית מזכה במדליה מוזהבת, אך ברמה הבינלאומית הוא מקנה מדלית כסף גדולה בלבד. לעומת זאת, ברמה הבינלאומית יש תגמול מיוחד למצטיינים: הזוכים בציון של 95 ומעלה מקבלים מדלית זהב גדולה!

אוספים ברמה הלאומית שיגיעו למדליה מוזהבת ומעלה "יעלו כיתה", ויוכלו להשתתף מעתה בתערוכות בינלאומיות.

קיימים הבדלים בין המדליות המוענקות בהתאם לרמת התערוכה (לאומית, בינלאומית, מסגרת אחת - לאומית, ומסגרת אחת - בינלאומית). להלן רשימת המדליות בעברית ובאנגלית, ולאחר מכן טבלה המסכמת את מה שניתן לקבל בהתאם לציון השיפוט:

  • זהב גדול Large Gold

  • זהב Gold

  • מוזהב גדול Large Vermeil

  • מוזהב Vermeil

  • כסף גדול Large Silver

  • כסף Silver

  • מוכסף Silver Bronze

  • ארד Bronze

  • תעודת השתתפות Diplome.

בקישור הבא ניתן למצוא מידע לגבי כללים וטיפים לתצוגה בתערוכה (מתוך אתר האגודה התימאטית הבריטית) לחץ כאן לקריאה  

מה אסור להציג? להלן מצגת של FIP בנושא זה לחץ כאן לקריאה

bottom of page