איסוף תימאטי
בולאות נושׂאית - הגדרה
הגדרת הבולאות הנושאית עפ"י האב דה-טרואה (מתוך ספרו: "הבולאות התימאטית"):
אוסף תימאטי הוא ישות בולאית שלמה שהורכבה לפי תכנית מדוקדקת. הוא מְפֵתח נושא מסויים או מציע תיזה. הנושא הוא הרעיון המרכזי. זהו חוט השני העובר לאורך האוסף, והמקשר את האלמנטים הבולאיים. ההחלטה האם בול או פריט דוארי ייכלל באוסף מסויים נקבעת, בראש ובראשונה, בהתאם לנושא ולתוכנית האוסף.
שלא כמו בבולאות מסורתית, הדגש הוא על התמונה המופיעה בבול או בפריט, ולא על תאריך ההנפקה או על הארץ המנפיקה. דווקא בזכות העושר הגדול של התמונות המופיעות בבולים ובפריטים הקשורים להם, ניתן לפתח מספר כה גדול של נושאים. איסוף בולים בצורה זו מוסיף מימד תרבותי חדש לחיי הבולאי !
הגדרת הבולאות הנושאית עפ"י מנחם לדור (מתוך: "נושאון" מס' 33):
הבולאות הנושאית (תימאטית) - כשמה כן היא: בולאות סביב נושא. האספן התימאטי מחפש חומר בולאי מכל העולם ומכל התקופות על מנת לתאר נושא שבחר. דוגמאות לנושאים כאלה יש ללא גבול: הכלב בשירות האדם, אופטיקה, צילום, תולדות התעופה הלילה, חבר הלאומים, יאכטות, נחשים ועוד ועוד.
המייחד את הבולאי התימאטי מכל שאר הבולאים הוא הצורך בהכרת כל הבולים המונפקים על ידי כל המדינות שבעולם, החל בבול הראשון ועד ימינו. כל בול מכל ארץ ומכל תקופה עשוי לתרום לאספן הבולאי הנושאי.
האספן התימאטי מגדיר לעצמו את הנושא ואת היקפו. ניקח דוגמא מתחום המוסיקה: זהו נושא מורכב ומגוון, למעשה אינסופי, אולם, האספן יכול להחליט להתרכז בתקופה מסויימת (התקופה הרומנטית באירופה), באיזור מסויים (מוסיקה אפריקאית), במלחין מסויים (מוצארט), בכלי או בקבוצת כלים מסויימת (כלי מיתר) וכו'. האספן הוא המגדיר עבור עצמו את הנושא ואת הדרך בה הוא רוצה להציג את האוסף. במקביל, עליו לבנות לאוסף תכנית המהווה מעין תוכן עניינים: פרקים, סעיפים ותת-סעיפים המתארים את דרך פיתוח הנושא.
פיתוח אוסף תימאטי דומה לכתיבת מאמר בנושא מסויים, תוך המחשת הכתוב בחומר בולאי מגוון. למעשה, הסיפור מפורט בבולים עצמם, והכיתוב בא רק להוסיף הסברים מתחילתם ולמקד את הנושא. מי שקורא את ההסברים מתחילתם ועד סופם ילמד על הנושא ויחכים.
בשונה מאיסוף בולים קלאסי, לפי מדינות למשל, הבונוס הגדול באיסוף התימאטי הוא שהאספן התימאטי משתמש במגוון גדול מאד של חומר בולאי: בולים, חותמות מזכרת, חותמות מכונה, גליונות זכרון, גלויות מירב, קונטרסים (Booklets) והעטיפות שלהם, כלילים (איגרות, גלויות, מעטפות חתומות), מכתבי פרסומת ועוד. ניתן להשתמש גם בחומר המשמש בשלבי יצירת הבול (תרשימים ראשוניים, נסיונות צבע וכד'), וכמובן שניתן גם לבצע שימוש בבולים עם שגיאות.
האספן התימאטי, כמו כל בולאי אחר, צריך לשאוף להציג חומר בולאי נקי ומסודר, ולשאוף שיהיו לו פריטים נדירים ויחודיים.
בתערוכות בולים תימאטיות, ע"י שימוש במגוון גדול של חומר בולאי וע"י התאמה טובה של הפריט הבולאי לפיתוח הנושא, מוכיח האספן ידע בולאי. החומר הבולאי המותר לשימוש בתצוגות ובתערוכות מוגדר היטב. יש לציין כי האספן רשאי לאסוף בביתו כל חומר בנוגע לתחום העניין הנושאי שלו, כמו: עיתונים, טלכארטים, קופסאות גפרורים ועוד, אך בתצוגות בולאיות רשמיות יש לנהוג לפי כללי התצוגה בלבד.